Jacaranda Kori – An Altar for The Living and The Dead

Jacaranda Kori – An Altar for The Living and The Dead

By Dr Dorit Kedar

Jacaranda Kori – an artist, a ceramist builds an Altar for The Living and The Dead out of pure ceramics.

She communicates with gods and goddesses of all times hiding, within her guts, the essence of The Great Mother, The Supreme Goddess and The Terrible Temptress.

An altar created by the artist’s will, intention and obsession.

Each step in the Craft is indispensable.

Each item is unique, as if it were a member of the body, a thought or an impulse.

An intoxicating green agave, as a fleshy and out bursting vagina.

A twisted lobster- like lingam in a bloody erection.

A variety of swollen, styled or ascetic pitchers, inspired by the shape of animals and fish, may insinuate a womb for the living or a crypt to bury the dead.

To ensure health and virility as well as to exorcise and expulse non-wanted demonic forces, precious stones and gems are used with intent precision.

Jewish Stars of David and Shabbat candlesticks, Moslem fish and blue eyes, Christian Holy Grails or a solitary cranium – all are mingled together in dazzling colors so as to protect the altar and its creator.

A low straw- like stool, positioned in the front, symbolizes a humble praying place, where the viewer or believer may withdraw   and listen to the encrypted messages of Mother Earth about the mysteries of growth and waning.

Worship items stem from Pre-Columbian civilizations, European classicism and r Israeli local traits. Virginity, stylization and directness serve both the artist and her viewers to share yearning and hope towards a better future.

Also higher entities preside to fulfill the prayers, thus a Chinese dragon, a Christian angel and a Mexican sun god join forces to reign over the organic and inanimate.

The Altar for The Living and The Dead mirrors the artist’s decisiveness, fervor, instincts and soul.

It can function as an allegory of the creative attempt  aiming to reunite the artist  with her artwork, the process with the end result, The Ineffable with the most  basic sexual drive.

482_Jakaranda_Kuri 490_Jakaranda_Kuri IMG_2055 IMG_2212

The Hebrew language version of the article was first published in 1280c Magazine of Material Culture, issue 28, winter 2013-2014. editor: Talia Tokatly. publisher: Ceramic Artists Association of Israel.
 

ג’קרנדה קורי: מזבח לחיים ולמתים כדיוקן עצמי

דר. דורית קידר

ג’קרנדה קורי – אמנית, קרמיקאית.

בונה מזבח למתים ולחיים מקרמיקה צרופה.

פונה לאלוהיות של כל הזמנים.

לאלה שבקרביה – לאם כל נמצא, למפתה הגדולה.

מזבח שנוצר מרצון, מהתכווננות ומכפייה

כל מהלך הוא הכרח.

כל פריט הוא חד פעמי, משול לאבר, למחשבה או לדחף היוצרת.

צמח האגבה המשכר הוא דמוי וגינה בשרנית וירוקה, הסרטן לעומתה מזכיר לינגם עקלקל ומלא בדם זקפה.

כד כרחם לחי.

כקבר למת.

כד בולבוסי. כד מסוגנן, מפואר או נזירי תחת חזות חיית השדה ודגת הים.

אבני חן וקמעות להבטחה של בריאות, און ופריון.

אבנים להרחקת עין הרע ומזיקים לסוגיהם כדי להימנע ממחלה ומפגיעה.

מגני דוד, דגים, עיניים שומרות וגביעים קדושים משורבבים עם פמוטי אור, צבעי ארגמן וכחול וגלגלות המת – לשמירה משולשת על קדושת המזבח, על גופה ועל נפשה של היוצרת.

בחזית המזבח ממוקם כיסא קש נמוך עשוי קרמיקה, שעליו ישב המאמין להאזין לצפונות האדמה, לקול הצמיחה ולחישת הדעיכה.

מזבח לחיים ולמתים עטור חפצי פולחן – משל לייחולים, לכמיהות ולמעשים של היוצרת ושל המתבונן האקראי.

חפצי פולחן סוככים תחת גג עשוי בפראות פרה-קולומביאנית, בסגנון רנסנס אירופי ובישירות מקומית.

דרקון סיני, מלאך נוצרי, אל שמש מקסיקני, פמוטי שבת, אורגני ודומם מצופפים כאריג שנטווה מדחף-להט-ידע-אינסטינקט, מתוך ויתור רצוני על קוד שיוך או קטגוריזציה.

משל לנשמת היוצרת הבוראת ונבראת בכל פריט מחדש בניסיון לאחד את המסתורי עם המוחשי, את הנסתר עם היצרי אל תוך פיסת נימיה.

הטקסט התפרסם לראשונה ב- 1280 כתב עת לתרבות חומרית, גיליון 28, חורף 2013-2014
עורכת: טליה טוקטלי
בהוצאת אגודת אמני הקרמיקה בישראל
Advertisements

About Dr. Dorit Kedar

Forced to continuously change nations, cultures and schooling - I had to develop a wider sense of communication, a way of thinking-feeling-behaving which stresses the common denominators. The need to adapt new landscapes and land-souls has taught instinctive means to overcome separatism, prejudices, dogmatic beliefs and suspicions. While looking for the common gathering denominators, I have also increased the ability of perception and individuation. Being constantly in estranged places has triggered psychological processes to turn the unfamiliar into familiar. As an art critic in the Israeli press, a curator, a writer - have always dealt with the otherness, the different and the infinite variety of the Existent. My Book of Peace is the result.
This entry was posted in Art Review and tagged , , , , . Bookmark the permalink.